“ניגשתי, התחלתנו לדבר אך מהר מאוד נתקעתי ואין לי מה לומר, אני נבוך וחוזר למקומי”
“הדייט זרם, היה כיף, דיברנו, צחקנו אך פתאום נתקענו ולא היה על מה לדבר, אז מהר עברתי לדבר על נושא כלשהו, העיקר שלא יהיו רגעים מביכים של שקט”
לפני יומיים הבת שלי פנתה אלי וסיפרה לי שמאוד כיף לה עם חבר שלה והוא חמוד ומקסים אבל פתאום אין מה לומר, הם שותקים והיא “מצילה” את המצב ואז היא שאלה אותי האם זה אומר שמשעמם להם יחד? שאין להם דברים משותפים? שזה לא זה?
המצב מחמיר כאשר אחד מהצדדים אומר פתאום: “אז…מה את/ה מספר/ת?…”
לא מספיק שזהו רגע מביך, גם זורקים את “האחריות” על השני ל”הצלת” המצב, מצב שרק מלחיץ יותר ובמקרים רבים אפיל משתק יותר.
נתקלתם באחד מהמקרים הללו? אני בטוחה שכן, מכיוון שלא יכול להיות אחרת.
לא יכול להיות מצב שבו תמיד יהיה לנו על מה לדבר יחד, אך משום מה, רבים מאיתנו “נופלים לפח הביקורת של כל שאלות ה… אולי זה לא זה, אולי הוא או אני משעממים או פשוט אין חיבור.
בספרה של דר’ לואן בריזנדיין “המוח הנשי”, מתוארים מחקרים רבים על ההבדלים בין המוח הנשי למוח הגברי ברמה הביולוגית וכיצד הם משפיעים על האופן בו אנו מתנהגים.
דר’ בריזנדיין טוענת כי הבנת האינסטינקטים הביולוגיים היא המפתח להצלחתנו כיום. עם זאת, אנו יכולים לשנות את המציאות ע”י שימוש בתבונתנו ובנחישותנו.
ד”ר בריזנדיין היא ניופסיכיאטרית באוניברסיטת קליפורניה ובספרה היא מביאה מחקרים שנעשו בשנות התשעים של המאה העשרים ומחקרים עדכניים ביותר מהמאה העשרים ואחת.
דר’ בריזנדיין מוכיחה כי כל מוח מתחיל כמוח נשי. הוא הופך להיות גברי רק כשמונה שבועות לאחר ההתעברות, כשעודף הטסטוסטרון מכווץ את מרכז התקשורת, מפחית את יכולת ההקשבה ומכפיל את גודלו של אותו חלק במח האחראי על התשוקה המינית.
*כשאסטרוגן והאוקסיטוצין מציפים את מוח האישה, המסלולים במוחה האחראיים לקשרים חברתיים ומילוליים נוצרים יותר מאשר אצל הגבר והנשים מתחילות להתמקד יותר ברגשות ובתקשורת, בשיחה ובילוי בחברותא. הן מדברות מהר יותר וכמות המילים היא לרוב פי 3 מאשר אצל הגברים. לעומתן, כשהטסטוסטרון משתלט על מח הגבר, הוא מתעניין פחות בקשרים חברתיים ויותר הישגים, תחרותיות ותשוקה מינית. הוכח שטסטוסטרון מפחית את הדיבר ואת העניין בקשרים חברתיים, למעט בפעילות ספורט או בעיסוקים מיניים או הישגיים.
עפ”י המחקרים ובפועל, ניתן לראות כי אישה משתמשת בכ 20,000 מילים ביום ואילו גבר משתמש בכ- 7,000. מוחה של אישה בנוי כך שהיא תזהה הבעות פנים ורגשות וגבר יתקשה יותר לזהות רגש של האחר. הגבר יתקשה גם להבין את כוונותיה ורגשותיה של האישה מבלי שהיא תאמר מפורשות.
לאחר הבנת מחקרים אלו, סביר יהיה לגלות פערים בשיחות, בתקשורת וכמובן למצוא שתיקות מידי פעם.
השאלה היא מה עושים איתן…
ראשית, חשוב להבין כי זוהי המציאות וכי היא רווחת אצל כולם, בין אם רגעי השתיקה קורים בנסיון להתחיל קשר, בין אם במהלך הדייטים ואפילו במהלך הקשר הזוגי. יצא לכם להתסתכל על זוג נשוי המחכה לאור ירוק ברמזור? ועל זוג “צעיר”? יש הבדל, לא?
נשים זקוקות לתקשורת, שיחה והקשבה רבים יותר, דבר אשר מפעיל יותר אצלן את מרכז הרוגע וההנאה. גברים, לא.
עפ”י דר’ בריזנדיין “שטף הדופמין והאקסיטצין הנוצר בעקבות שיחות ויצירת קשרים, מניע את הנשים לקשור קשרי קירבה, אך הן לא יודעות שזו המציאות שלהן.
לרוב הגברים אין צורך דוחק כזה בקשר מילולי, ולכן ניסיונות ליצור קירבה מילולית עם גברים עלולים לעיתים לאכזב בתוצאותיהן.”
שיחות טלפוניות או מפגשים עלולים להקלע לשתיקות. בעוד היא ממתינה שיגיד משהו, היא יכולה לקוות שהוא מאזין לה בקשב.
הבעיה מתחילה במחשבות, בהרהורים ובניתוחים “המעמיקים” שאנחנו עושים באותם רגעים אשר מביאים אותנו לתחושות השליליות, מרחיקים אותנו מהחלום הנכסף, מההנאה שלנו ומהביטחון העצמי.
בעצם, רגעי השתיקה, עד כמה שהם מאתגרים, הם הזדמנות מופלאה ליצור בדיוק את מה שלשמו הגענו לדייט!
מקרה שכך היה…
“ישבנו לדייט, היא נראתה חמודה, הכל זרם, דיברנו, צחקנו והיה ממש נחמד ואז פתאום היה רגע של שקט, לא ידענו ממש מה לומר. לאחר כדקה-שתיים שנראו כמו נצח באותו הרגע, היא זורקת לי : “נו, אז תספר משהו”. אני לא מבין, עד עכשיו לא סיפרתי? דיברתי, סיפרתי, שאלתי, צחקנו.
מה היא רוצה ממני? למה היא מתכוונת? למה היא לא מספרת על עצמה? למה בדיוק היא מצפה ממני? מה לספר עוד?”
ואולי היא בעצם אומרת לי בדרכה שאני משעמם, שכל מה שסיפרתי עד כה לא מעניין בכלל, אז אולי אני משעמם אותה, אולי אני לא מספיק טוב ואז אני מבולבל, לא יודע בדיוק מה לעשות.
כמו שזה נראה, גם היא נלחצה מרגעי השקט שנוצרו והיא העדיפה להעביר את הכדור אל הגבר שמולה, בכדי שאולי הוא יציל את המצב.
לאחר שהבנו את המציאות הביולוגית, ננסה לראות איך ומה ניתן לעשות שעיקר המטרה היא להשאר אמיתי ואותנטי ולראות את השתיקה כהזדמנות חיובית שעשויה אפילו לשפר את הכימיה בדייט.
במרבית המקרים, בסיטואציה זו, כולנו נלחצים ומתחילים לברבר, לדבר על פוליטיקה, על המחאה, על ספורט או כל דבר אחר מתוך לחץ וסביר להניח שהנושא לא ממש מעניין, לא רלוונטי ויתכן שעדיף היה שלא יאמר בדייט הראשון.
לאחר שהבנו את המציאות המעשית והביולוגית, ננסה לראות איך ומה ניתן לעשות במטרה להישאר אמיתי ואותנטי ולראות את השתיקה כהזדמנות חיובית שעשויה אפילו לשפר את הכימיה בדייט.
ברגעים אלו ניתן לבחון מה אני מרגיש? מה אני יכול לראות ולחוש שהיה עד כה במפגש? האם אני נהנה? האם נראה לי שהיא נהנית? האם עלתה בי משיכה אליה? האם היא מעניינת אותי? האם היא סיפרה משהו שריגש אותי, הצחיק אותי או שהעלה בי יותר הערכה כלפיה?
אם לרגע אסתכל עליה, מה הייתי יכול לומר לה על מה שראיתי עד כה, מה שאני חש,
זו גם ההזדמנות לתת מחמאה שהיא לא בוטה אלא על מה שראית בה, למשל שהיא בחורה מעניינת/מרתקת/מסקרנת, שאתה נהנה איתה, ואפילו שהיא יפה בעיניך או שיש לה עיניים מאוד יפות.
